למרות שאטופיק דרמטיטיס היא אחת ממחלות העור הנפוצות ביותר ובעלות תסמינים מובהקים, עדיין נשאלת השאלה איך בעצם מזהים אטופיק דרמטיטיס?
התשובה שאולי תפתיע אתכם היא שכיום אין בדיקת מעבדה ספציפית שמאפשרת לגלות אם אדם, ילד או תינוק חולים במחלה.
היו אומנם כמה ניסיונות להגיע לסטנדרטים אבחנתיים שהתבססו על אחוזי האבחון הנכונים והלא נכונים (כולל אבחון של אנשים בריאים) ובשנות ה-80 נבנתה רשימה של כמה עשרות קריטריונים משניים (וארבעה ראשיים), אבל עד היום אין ממש "ספר חוקים" לזיהוי של המחלה.
לכן, בפועל אבחנה של אטופיק דרמטיטיס נעשית על סמך דיווח עצמי ותשאול של החולה: הסימפטומים, התדירות שלהם וגם רקע משפחתי. דווקא העובדה הלא מעודדת שהמחלה מתחילה בדרך כלל בגיל הינקות או הילדות (95% מהמקרים מאובחנים עד גיל 5!) יכולה לאשש אותה.
גירודים בגוף
הסימפטום החריף ביותר שלמעשה בלעדיו לא ניתן לאבחן את המחלה הוא גירודים בגוף בעוצמה גבוהה וחריפה (תינוקות מתחת לגיל 4 חודשים לא יכולים להתגרד, אך הם עשויים להביע חוסר נוחות).
הגירודים האלו לרוב יהיו מלווים בפריחה עם רבדים אדומים ויבשים המכוסים בקשקשת. אם מופיעים גלדים או הפרשה דביקה, רוב הסיכויים שמדובר בתוצאה של זיהום משני.
עד גיל שנתיים האקזמה תופיע בחלק העליון של הגוף, מהקרקפת עד לצוואר. לאחר מכן האקזמה מתפשטת לגפיים ובעיקר לאזורי הכפלים (המרפק והברך).
כפועל יוצא מהאקזמה, במיוחד בגילאים צעירים, ייתכנו קשיי שינה. בגיל מבוגר יותר ייתכנו שינויים במצב הרוח בשל הסבל ותחושה קשה יחסית של חוסר אונים.
בהמשך החיים אחוז גבוה מהחולים (יותר מ-70%) יפתחו מחלות רקע נלוות כגון אסטמה אלרגית או נזלת אלרגית, תופעה הנקראת גם בשם "המצעד האטופי".
חיזוק נוסף לאבחנה עשוי להיות היסטוריה משפחתית של המחלה (יש למחלה מרכיב גנטי מסוים למרות שזהו אינו הפקטור היחיד).
מכיוון שאטופיק דרמטיטיס היא מחלה בעלת אופי מחזורי, סביר להניח שרופא העור ישאל את החולה או את משפחתו (במקרה של ילדים) לגבי תדירות ההתקפים, אופי הופעת האקזמה, תופעות לוואי כגון הפרעות בשינה והאם פעולות מסוימות (שאינן טיפול תרופתי) הובילו לשיפור במצב. לדוגמה, מעבר לשימוש בחומרי היגיינה טבעים.
בדיקות נוספות
במקרים ובהם רופא העור עדיין לא בטוח אם מדובר באטופיק דרמטיטיס, בודקים לעיתים את רמת הנוגדנים מקבוצת IgE. אלו באים לידי ביטוי בזיהומים שמקורם בתולעים וגם בתגובות אלרגיות. לכן בגוף של מי שסובל מהמחלה הם בדרך כלל יימצאו ברמות גבוהות. מצד שני, גם אם הרמות הן תקינות, אין הדבר אומר בהכרח שהמחלה לא נמצאת בגוף…
באופן דומה, גם רמה גבוהה של אאוזינופילים, תאי דם לבנים מעוררי דלקת, יכולה לחזק את האבחנה מכיוון שאצל 80% מהחולים באטופיק דרמטיטיס הם נמצאים בכמויות גבוהות.