ההלכה היהודית מתייחסת בכובד ראש ובכבוד הראוי לאדם שנפטר ולבני המשפחה שלו והיא קובעת הלכות וגדרים שונים הרלוונטיים לזמן אשר נמשך מרגע הפטירה והלאה. ההלכה מלמדת כיצד מלווים אדם בדקות האחרונות שלו על ידי אמירת ליווי וכן קבלת עול מלכות שמיים והכנה לקראת המעבר מהפרוזדור לטרקלין, מהעולם החולף לעולם הנצחי וכן היא מלמדת ומורה את האופן שבו יש להתנהל בזמן הלא פשוט שבין פטירת האדן לקבורתו. זמן זה למעשה קרוי אנינות ובזמן זה פטורים קרוביו של האדם מכל מצווה אקטיבית וזאת בכדי שיהיה להם את הזמן לעסוק בכבודו של הנפטר ובכל הסידורים הנדרשים לעבוד טהרתו, סידור מקום הקבורה שלו וכן סדר הלוויה והקבורה.

מצבה- במה מדובר?

חשוב ראשית כל לדעת כי גם בשעת הקבורה עצמה יש מנהגים והלכות אשר מטרתם היא לתת לנפטר ולקרובים שלו את הכבוד הראוי. הנושא המרכזי בדיני אבלות הוא הצורך לכבד את בני המשפחה החיים הקרובים של הנפטר וכמובן את הנפטר. אחד מהנושאים המעסיקים לא מעט את משפחתו הקרובה של הנפטר היא המצבה עבורו. הם תוהים מה בעצם כותבים על המצבה. מדובר על שאלה לא פשוטה מכיוון שהתשובה לשאלה זאת תהיה כתובה לנצח על אבן המצבה והיא נוגעת בהרבה מאוד מטען רגשי של קרובי הנפטר. ניתן לומר כי באופן כללי ההלכה מעניקה מרחבה די גדול לקרוביו של הנפטר להחליט בעצם את הכיתוב על המצבה, אלא שיש לשמור בכל זאת על גבולות גזרה.

על פי ההלכה, המצבה היא למעשה כבוד הנפטר ועל כן, גם אם מצווים קרובי הנפטר לכתוב דברים לא טובים על הנפטר, או שהם כלל לא רוצים לעשות לו מצווה, הרי שאין להקשיב להם ויש לעשות לו מצבה מינימלית. המצבה נקראת גם ציון והיא מזכירה ומציינת כי במקום המדובר נקבר יהודי וזה כבודו. המצבה היא המקום שבו יוכלו הקרובים לפקוד מדי שנה או בעתות רצון שונות שבהם נהוג לפקוד את קברי הנפטרים.

מה כותבים על המצבה?

אם אתם תוהים מה כותבים על מצבות ראשית כל יש לכתוב את הכיתוב פ"נ שהוא ראשי התיבות של פה נטמן. יש לכתוב את התואר של הנפטר ויחסו לקרוביו כגון: אבינו, אחינו, בנינו. ניתן להוסיף גם תיאור רגשי כלשהו כגון: אהובנו, יקירנו, מאור עינינו ועוד. לאחר מכן ניתן לתת תואר כבוד כגון: הרב. יש לכתוב את שמו המלא של הנפטר וניתן להוסיף את הכינוי שלו, יש להוסיף את שמם של הורי הנפטר, ניתן להוסיף משפט או פסוק שמבטא את מהות הנפטר וכן יש לכתוב את תאריך הפטירה ומקובל לכתוב גם את תאריך הולדתו. יש דעות הטוענות שאין לכתוב את התאריך הלועזי על גבי הקבר, אין לצייר או לחקוק תמונה של הנפטר או הנפטרת על גבי המצבה. טוב לשים מקום לנרות סמוך למצבה וזאת על מנת שהקרובים יוכלו להדליק נרות לעילוי נשמת הנפטר. בסוף הכיתוב יש להוסיף יש את האותיות ת.נ.צ.ב.ה שמשמעותו תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.

ניתן לבחון קטלוג מצבות שיביא לכם קבלן המצבות הנבחר בכדי לבחור את סוג המצבה הרלוונטית מבחינתכם עבור הנפטר.